מחקרים רבים נעשו על תהליך ההתפתחות של העובר הן מבחינה פיזית שלדית והן מבחינה נפשית התפחתותית. מחקרים שבאו לבחון האם תהליך הלידה של התינוק יכול לגרום למחלות ועיוותים במערכת השלדית והפנימית שלו, מחלות ועיוותים שיכולות להשפיע עליו כל ימי חייו.
ד"ר אברהמס, גרמניה, רופאה קונבנציונאלית, חקרה מאות ילדים ותינוקות והגיעה למסקנה שאכן תהליך הלידה יכול להיות הגורם למחלות ועיוותים אשר משפיעים על תפקוד היומי הבריא של התינוק כתינוק ואפילו עד ימי בגרותו וכן כל חייו.
בין הסיבות שנמצאות כמשפיעות על התפתחות היא התינוק, היא תנוחת העובר ברחם, סיבוב הראש והגפיים, טראומות פיזיות ונפשיות של האם וכמובן תרופות, שימוש בסמים ועישון סיגריות.
במילים אחרות, התינוק חשוף בו זמנית בזמן ההריון והלידה להשפעות וטראומות חיצוניות, שגורם חשוב נוסף להן הוא המרכיב הגנטי. כל אלה יכולים להשפיע עליו במשך כל ימי חייו בהיבט המערכתי הן בשלד והן במערכות הפנימיות בגוף.
הכרותי והכשרתי בתחום של כירופרקטיקה ילדים עברתי בעל כורחי. בני הבכור, דניאל, בגיל שלוש התחילה אצלו אסטמה שהתדרדרה לאינהלציות 4 פעמים ביום ללא סיבה ידועה ובלי תחזית אופטימית לשינוי. לא אצל רופא ילדים אליו לקחנו אותו ולא אצל מומחה אף אוזן וגרון שבדק אותו.
ככירופרקטור מתחיל שהצליח במינפולציות לעמוד השדרה וטיפול בכאבים, זכרתי את המרצים שלימדו אותי והתגאו בטיפול בילדים ובמחלות מערכתיות כמו נשימה, עיכול, סינון וסילוק רעלים של הגוף. אני חייב לומר שבעת לימודיי הרמתי גבה בעניין אך כיום אני מבין בדיוק למה הם התכוונו.
יצרתי קשר עם אגודות הכירופרקטיקה בקנדה ובארה"ב וביררתי אצל ד"ר לארי וובסטר, אבי הכירופרקטיה לילדים, אשר מקיים כל שנה סמינר במשך 4 חודשים בטורונטו לכירופרקטורים על כירופרקטיקה לילדים. עברתי הליך השתלמות זו, ובמהלכה ניסיתי על בני את אשר תרגלתי בהשתלמות.
במהלך הטיפולים, האסטמה והסימפטומים פחתו, המצוקה הנשימתית הוקלה, עם הזמן גם הקושי בהתמודדות עם שינוי מזג האוויר וזיהום האוויר חלף באמצעות תרגילי נשימה שנועדו להגמיש את רקמת הריאות. החלק הקשה היה הצורך להפגין סבלנות ולהמתין עד שהסימפטומים יעברו, מתוך הבנה שעצם ההתמודדות, ההסתגלות וההתעצמות מתרחשים בפועל בכל רגע ורגע עד שהסימפטום חולף.
המלצתי היא, לבדוק את התינוק מיד אחרי לידות ובמהלך כל שלב של שינוי בהתפתחותו. יש לבדוק אותו כאשר הוא מרים את הראש ומסתובב, זוחל ויושב, עומד או רץ. כאשר ילדים הולכים ורצים באופן יציב כדאי לבדוק אותם אחת לשלושה חודשים עד חצי שנה, תלוי ברמת הפעילות של הילד. אם הילד משתתף בחוגים ומבצע פעילויות גופניות מאומצות דוגמא, כדורגל, התעמלות קרקע, אומנויות לחימה, רצוי להביא אותו לבדיקה תקופתית אחת לחודש.
אם בשלב מסוים מתפתחות תסמונות שונות - למשל במערכת העיכול, הנשימה, בכי היסטרי ולא מוסבר או אפילו התנהגות משונה בבית - יש לוודא האם הילד סובל מכאבי ראש, מגרנות , כאבי אוזניים וכן את חוליות הגב שלו. הדגש צריך להיות על תזונה ורצוי לקבל חוות דעת של מומחים מתחומים שונים ברפואה האלטרנטיבית, כמו מומחים ברפואה סינית, רפלקסולוגים , דיאטנים או נטורופתיים.
הסיבה העיקרית שתחום הכירופרקטיקה וילדים הולכים ביחד היא, שהכירופרקטיקה מסדרת את הגוף מבחינת הצורה ואצל הילדים רואים זאת בתפקוד המיידי, אחת כמה וכמה שהילדות היא היסוד עליו בונים את הבגרות והחיים. ככל שהילדות יותר בריאה ומסודרת, פיזית ובריאותית, כך היא מהווה יסוד להמשך חיים טובים ובריאים.
לא ניתן להעריך את מידת הנזק שיכול להיגרם לילד או ילדה שנולדו עם נטייה לעקמת או טורטוקוליס תינוקות וכיצד עיוות חמור זה פוגע בתהליך של הצמיחה ועלול ליצור סיבוכים שיגרמו בעתיד לעקמת, פריצת דיסק ושלל כאבים ומחלות שהם תוצאה של אותה חוליה או חוליות פגועות. אותן חוליות אשר יכולנו לטפל בהן כאשר הילד היה קטן והן היו גמישות והגיבו מהר לתיקונים קטנים. חבל להפסיד הזדמנות כזו.
הכותב דר' רפי פרטר כירופרקטור מוסמך מוסמך הינו המנהל קליני של מרכז בריאות רפאל המספקת טיפולי כירופרקטיקה וטיפולי רפואה משלימה נוספים כמו דיקור, רפלקסולוגיה, טווינה, עיסוי רקמות עמוק ועוד.
